רופאים, אחיות, בתי חולים, מרפאות, ארגוני בריאות ואנשי מקצוע רפואיים אחרים חייבים להחזיק ולהפעיל את אותה רמה של ידע מקצועי, מיומנות ושיקול דעת המצופה מכל ספקי שירותי בריאות דומים אחרים ולנצל כראוי את הידע, המיומנות והשיפוט הללו לטובת מטופליהם . נדרשת אותה רמת טיפול ללא קשר למיקומו או העלות של טיפול כזה או מוצאו האתני, מצב הביטוח, הגיל, המצב המשפחתי, העושר היחסי או העוני של המטופל.
למרבה הצער, לא כל איש מקצוע רפואי, בית חולים או מרפאה פועלים באופן עקבי בהתאם לסטנדרט הטיפול הנדרש. מדי שנה אלפי אנשים נפגעים מטעויות רפואיות או רשלנות רפואית, מה שהופך אותה לאחד מגורמי המוות והפציעה המובילים במדינת ישראל. מבין כל אלה שנפצעו או מתו רק כ-3% מהנפגעים הללו או מבני משפחותיהם מגישים תביעה לפיצויים.
חלק מהרופאים מתרשלים באופן עקבי. 5% מהרופאים אחראים למחצית מכל תביעות הרשלנות הרפואית. 1.7% הגרועים ביותר אחראים לכמעט 28% מכל התביעות בגין רשלנות רפואית. כמו כן, לא כל בתי החולים נוצרו שווים. אין זה סוד שאיכות הטיפול בבתי החולים שונה משמעותית בהתאם למיקום, השתייכות לבית ספר לרפואה ואיכות כוח האדם והפיקוח.
מה נחשב לרשלנות רפואית?
נהג יכול לנסוע באור אדום ולגרום לפציעה, רופא או אחות יכולים "לנסוע" באור אדום רפואי ולגרום לאותה פציעה. שניהם רשלניים וחייבים להיות אחראים לפציעה ולנזק שהם גורמים.
כמה דוגמאות נפוצות אחרות לרשלנות רפואית כוללות אי זיהוי ומתן תגובה הולמת למצוקה עוברית בלידה, ניתוח מיותר, אי קבלת הסכמה מדעת מהמטופל לניתוח, חריגה מההסכמה אשר ניתנה על ידי המטופל, תרופות שנרשמו בצורה שגויה, טעויות ניתוחיות, טעויות מעבדה, שחרור מוקדם מדי מבית החולים, אי זיהוי ותגובה לתסמינים מדאיגים, אי השגת היסטוריה נאותה של המטופל, אי הזמנת צילום רנטגן מתאים או בדיקות אחרות, שליחת מטופל לא יציב לביתו, אי אבחון מדויק של מטופל ועוד.
כדי לעמוד בקריטריונים להוכחת תביעת רשלנות רפואית יש להוכיח את האלמנטים הבאים :
- הרופא או המוסד הרפואי לא עמד בסטנדרט הזהירות – החוק מכיר בכך שלתעשייה הרפואית יש סטנדרטים מסוימים הנוגעים לאיכות הטיפול הניתן למטופלים. תקנים אלה מגדירים מה נחשב לטיפול רפואי מקובל על ידי אנשי מקצוע סבירים ונבונים. למטופלים יש את הזכות לצפות שהטיפול בהם יעמוד בסטנדרט זה.
- המטופל נפגע מרשלנות (קשר סיבתי) – בנוסף למעשה רשלני, על הנפגע להוכיח כי נגרם לו פגיעה כתוצאה מאותה רשלנות. רופא עשוי לבצע הליך מופרך מאוד, אך אם לא התרחשה פגיעה, אזי אין אפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית. על הנפגע להוכיח כי נגרמה פגיעה וכי המעשה או המחדל הרשלני, גרם או תרם לפציעה.
- הפגיעה גרמה לנזקים משמעותיים – בשל אופיים של תיקי רשלנות רפואית (לעיתים קרובות הם ארוכים, מורכבים ויקרים להתדיינות) על מנת שעורך דין יקבל תיק, על המטופל להראות שנגרמה לו פגיעה משמעותית. משמעות הדבר היא לרוב להראות שהפגיעה גרמה לאובדן הכנסה משמעותי, או שהנזק שנגרם דורש טיפול מתמשך ויקר, או לחלופין שקיימת נכות קבועה. אם הפגיעה אינה חמורה דיה, העלויות של התדיינות משפטיות עשויות לעלות על גובה הפיצוי לו תהיו זכאים.