מה כל כך מיוחד בתל אביב?

תל אביב, העיר העברית הראשונה, היא אחת הערים הכי מעוררות מחלוקת שקיימות בישראל. מצד אחד, יש שיגידו שזו העיר הטובה והמוצלחת בישראל (ויש אפילו שיטענו שאין עוד עיר מלבדה) ויש שיתעבו וישנאו אותה ואת כל מה שהיא מייצגת. על דבר אחד יסכימו שני הצדדים, היא צבעונית, היא צועקת והיא בהחלט עיר שאי אפשר להתעלם ממנה.

אז מה כל כך קסום במדינת תל אביב?

פה בחרנו להתייחס לכל הטוב שהעיר מציעה, אולי לא לכל הטוב, אבל לפחות לחלקים העיקריים ששווה לציין אותם. כמובן שההנאה של כל אחד ואחת היא אינדיבידואלית אבל בדרך כלל ישנם דברים הרלוונטיים לכלל הרחב.

בילויים

גם בגזרה הזו, ישנם הרבה סוגי בילויים שננסה להתמקד ולתת להם פוקוס, אבל הסיבה שהתחלנו דווקא מהתחום הזה, זה כי גם שונאי תל אביב, יעידו שזו עיר "טובה לבילויים" (ובזה יהיה הסיכום החיובי שלהם של העיר), אז על פי כמה וכמה, זהו תחום שאוהבי העיר ותומכיה, גאים בו.

עיר ללא הפסקה

אז כמובן שאחד הסלוגנים שהודבקו לעיר, בעניין המסיבות השונות, זה שהעיר עובדת ופועלת 24/7, לפחות בתחום בילויי הלילה. אולי זה לא הכי מדויק אבל ההיצע שיש לעיר בתחום הזה, הוא לא רק ברמה הכי גבוהה בישראל (בפער אדיר מכל השאר), אלא גם ברמה הבינלאומית, ישנם ערים בודדות שיכולות "להתחרות" מול חיי הלילה של עיר הנצח. מיאמי, מוסקבה, ברלין, לונדון וניו יורק אף הן, מכירות ומכבדות את העוצמה הלילית של העיר וכאשר אנו שמים את תל אביב באותה שורה עם ערים אלו, זה רק מכניס לפרופורציות כמה העיר הזו ייחודית בנושא.

מסיבות חטאים

בגלל הסטיגמה שיש לעיר בתור חוטאת (ותל אביב ממש לא מתביישת בטייטל הזה), אז ידוע שהיא המרכז הארצי להגשמת הפנטזיות המיניות והצרכים הכי אינטימיים ודיסקרטיים שלנו. לכן בתל אביב, גדלה בשנים האחרונות סצנת מסיבות הסקס, שהן מסיבות של סווינגרס ומסיבות של חילופי זוגות שרוצים לממש את אורח חייהם הפוליאמורי.

עיר הגאווה

תל אביב ידועה בשלל כינויים, אחד המפורסמים שלה הוא בירת הגייז. כולם כמובן מכירים את מצעד הגאווה המפורסם וכאשר אנחנו אומרים כולם, אנחנו מדברים על כלל הגלובוס, לא רק על ישראל הקטנה. למעשה, מצעדי הגאווה והעובדה שתל אביב היא העיר הכי גאה בישראל (ועוד הרבה תחומים שבהם היא הכי), ההכרה הבינלאומית של העיר גדלה וצמחה בעשרים שנים האחרונות. הגאווה בסופו של דבר, היא של כולנו, וכאשר אני אומר כולנו, אני מתכוון לשאר ישראל, כי מהתיירות (והפרנסה), ההכרה העולמית והאהבה העזה לעיר, מרוויחה גם כל החלקים מסביב למדינת תל אביב, או בשמה המוכר יותר – מדינת ישראל.

הקסם של ים התיכון

אז כמובן שים התיכון, הוא לא בבלעדיות של עיר הנצח ובטח גם לא בבעלותה של מדינת ישראל (למעשה ים התיכון גובל בשלוש יבשות שונות!), אבל החופים של תל אביב, הם אלו שגורמים לים הזה, להיראות ולהרגיש קסומים. קודם כל, חופי הים בתל אביב, הם אחד הנכסים הכי חשובים של העיר, לכן העירייה (ואלו שגרים ואוהבים אותה) ישמרו תמיד את החופים מבחינת ניקיון, אסתטיקה ומראה כללי, מושך ומזמין. 

לאלו שלא מכירים, או אולי מזלזלים, אז תדעו לכם שחופי תל אביב נחשבים לחופים הכי נקיים ומסודרים במדינה (עוד תחום שבו העיר היא הכי), ויתרה מכך, אפילו אלו שחיים במיאמי, מקנאים בחופי תל אביב. אם לרגע זה לא היה ברור או שחשבתם שיש פה איזושהי רמיזה, אז נגיד זאת שחור על גבי לבן (מעדויות של כל אזרח ארה"ב שחי במיאמי): חופי תל אביב הרבה יותר טובים מחופי מיאמי. לא מאמינים לנו? פשוט תשאלו אמריקאי ממיאמי.

בנוסף ליופי ולניקיון החופים, בתל אביב יש תרבות גלישה, ספורט ימי, ספורט חולי ובכללי, בדרך כלל פוקדים את החופים (והטיילת המהממת) אנשים יפים שבאו להתחבר לטבע, לבריזה או אפילו לחוות את השקיעה הציורית ועוצרת הנשימה של השמש הקיצית של ישראל, אל האופק של הים התיכון.

הקונטרסט המרהיב

אם ישנו דבר שכולם (כולל אלו שפחות) יסכימו איתו, זה שמבחינת בנייה וקידמה, תל אביב היא העיר המפותחת ביותר (שוב, בפער ענק מכל השאר). לא רק שנמצאים בה הבניינים הגבוהים בישראל (ועד לפני ההתפתחות האסטרונומית של דובאי, גם הכי גבוהים במזרח התיכון), גם כמות גורדי השחקים שבונים את הקו הנוף האורבני של העיר, מסבירים למה אחד מיני רבים מהכינויים של העיר הוא "ניו יורק הישראלית".

לצד החדשנות והקדמה האורבנית, קיימת לה גם יפו העתיקה, שהיא יפיפייה בפני עצמה ובעלת קסם היסטורי ייחודי. אפילו הנמל ביפו מרגיש אחרת מנמל תל אביב. כאשר אתה מסתובב שם, אתה מרגיש לרגע שאתה מטייל בין פיסות היסטוריות ומקומות כמו שוק הפשפשים ומגדל השעון, גורמים לך לברוח מהאורבניות ולהתחבר למשהו הרבה יותר פשוט, הרבה פחות לחוץ והרבה יותר עממי. בנוסף, זהו אחד האזורים (הפעם לא נגיד הכי) שבהם הכי מורגש המושג דו-קיום, בכל מדינת ישראל. 

בנוסף לקונטרסט של עתיק מול חדשני, עממי מול אורבני, לחוץ מול שאנטי, לתל אביב יש גם צדדים יפים של הטבע, שמוסיף גם הוא לקונטרסט ולהיצע המדהים של העיר. אם זה פארק הירקון הענקי שמכיל גם את נחל הירקון (שאולי פחות מומלץ לשחות בו) או אפילו פארק דרום (פארק מנחם בגין) שיש בו אגם, פינת חי ומלא מקום לעשיית פיקניק פסטורלי לצד משחקיות לילדים. החלקים הללו של תל אביב (שהם חלקים עצומים בגודלם), מראים שלמרות הקדמה והאורבניות, במדינת תל אביב לא שכחו לכבד ולהוקיר את הטבע.

אז למה מדינת תל אביב?

בעבר, שימוש המילה 'מדינה' במקום 'עיר', היה אמור להוות איזושהי התרסה או ניסיון עלבון על כך שהעיר "מנותקת" משאר המדינה ושהאנשים בה "חיים בתוך בועה". אבל כאשר מכירים (או לפחות רוצים להכיר) את העיר, מבינים שהעובדה שהיא העיר הכי ליברלית בישראל (שוב הכי, שוב בפער אדיר מכל השאר), גורמת לשינוי התפיסה ואז במקום תועבה, היא מדברת קבלה, במקום לשנוא, היא לומדת לאהוב במקום להגביל, היא גורמת לך לשחרר. ועם הזמן, אתה רק מבין שהיא מדברת בשפה אחרת, בשפה בינלאומית בשפה אוניברסלית ובשפה של חופש. 

הלוואי והיו עוד ערים בישראל כמו העיר העברית הראשונה, ולאט לאט, בשקט בשקט, היא הופכת למודל דוגמה לערים אחרות (קצת חיפה, קצת בת ים, אפילו טיפונת אילת) ועד אז, תאמינו או לא, היא נהנית לקבל את הסטטוס והשם – מדינת תל אביב. למעשה, כאשר מעל 90% מהתושבים מאושרים לחיות כאן (זה יהיה ההכי האחרון הפעם), אתה מבין שאם היתה אופציה להפוך אותה למדינה באמת, ללא קשר למדינת ישראל, היא היתה עושה את זה אתמול.